כמה מילים נכתבו על גבי מאמרים כתבות ודפי אינטרנט הקשורים לניתוחי חזה, אותו איבר שמרכז לתוכו אוצר בלום של שאיפות וכמיהות. למרות שנראה שאידאל היופי בחזה נשי גורף ומצוי על פני כל עמודי עיתונות האופנה, עדיין לכל אחת יש בחזיונה חזה שבעיניה יפה או לא.
בכל פעם שאני יושבת מול מנותחת פוטנציאלית המגיעה לבחון בשיפור מראה החזה, אני מופתעת בכל פעם, מכמות הרכיבים שמוצאים חן, וכאלה שלא. למשל – אלה שמעדיפות חזה עגול ומלא, ולעומתן כאלה שאוהבות מראה של חזה טבעי ״יושב״ ולא מעוגל על פני קשת הצלעות. כאלה שרוצות חזה מלא ושופע, לעומת כאלה שהיו מעוניינות בחזה הקטן ביותר שניתן. אלה שרוצות פטמות קטנות – ואלה המפחדות שהפטמות יהיו קטנות מידי, או אלה ששמעו שהעטרות עשויות להתרחב.
אז אולי נצליח לעשות קצת סדר בבלגן, בכל הבקשות והחלומות – ומה נידרש בכדי להשיג אותם במסגרת אותו סל ענקי הקרוי ״ניתוחי חזה״
- אני אוהבת חזה מעוגל ומלא, עומד שיעמוד זקור על בית החזה. – חזה מלא שיעמוד זקור גם ללא חזיה, לנצח יצריך שימוש בשתל. יתכן ויש צורך בשתל קטן יחסית, אבל את המלאות הבלתי מתפשרת אל מול כוחות הגרביטציה, ניתן להשיג רק כך. מהו הפרדוקס ? שככל שנשתמש בשתלים גדולים יותר, המשקל הרב לאורך השנים יגרום לצניחה מואצת של השד.
- אבל אם אני לא רוצה להכניס שתל ? אז כל עוד בתוך חזיה נפח החזה הוא קרוב או גדול מהתוצאה הסופית עליה את חולמת, ניתן בהחלט להשתמש ברקמת השד שקיבלת מאמא טבע. חלק מהרקמה אפשר להחליק כלפי מעלה אל החלק העליון של השד וליצור מלאות שם. זה אמנם לא ישאר בולט כמו שתל גם בשכיבה, אבל בהחלט ניתן יהיה לעצב את הארכיטוקטרה של השד לשד זקור ומעוגל יותר. חוצמזה, בל נשכח את החידוש של השנים האחרונות – תוספת של הזרקת שומן עצמי. ניתן להוסיף מלאות לרקמת השד על ידי הוספת שומן שנשאב ממקומות בהם אנחנו פחות מעונינים במלאות, כמו ירכים מותנים או שיפולי הבטן.
- אני רוצה פטמות קטנות/גדולות – אז הפעם הדיון הוא על העטרות, העיגול בעל הגוון הכהה יותר שמקיף את הפיטמה. לרוב חזה גדול, מלווה בעטרות רחבות ולא מוגדרות. כחלק מהליך הניתוח מקטינים את הפטמות, ותתפלאו לשמוע – שגם בזה יש מידות – על אף שהקוטר ה״קלאסי״ הוא 42 ממ, ישנם קורצי פטמות בקוטר 45 ואף כאלה בקוטר 38. אם זה חשוב לך – פשוט תגידי ! עם זאת, קחי בחשבון, כאשר משתמשים בשתל, אחת מתופעות הלוואי עשויה להיות התרחבות של הפיטמה. נסי לדמיין – בהרמה אנחנו מהדקים ומכווצים את המעטפת העורית, אך מצד שני – השתל ממלא את הנפח ומותח את העור מבפנים. צלקת תמיד תהיה נקודת התורפה, ולכן דווקא החתך בהיקף הפיטמה עשוי יתרחב.
- אני רוצה את החזה הכי קטן שיש/ אל תקטיני לי יותר מידי – שיטות להקטנת חזה יש בלי סוף. ולכל שיטה יש את היתרונות והחסרונות שלה. בתכנון ההקטנה נלקחים בחשבון הנקודה אליה רוצים להרים את הפיטמה (שצריכה להיות במרכז או מעט מעל למרכז מתאר השד), רוחב השד הנוכחי והמוקטן, המרחק בין הפיטמה לקפל שמתחת לשד ועד כמה רקמת השד נוקשה או רכה. כמעט תמיד ניתן לעצב את השד ולעגל אותו כך שיתאים לרצונות ולמימדי הגוף שלך. ככל שהשד מרוקן יותר וצנוח יהיה קל יותר למקם את הפיטמה למקום גבוה בביטחה. ככל שהשד יותר מלא ודחוס – הצורה המלאה והעמוד תשמר לאורך זמן.
- מהי צלקת ״סוכריה על מקל״ ? מה זו צלקת עוגן ? אני יכולה לבחור את זה ולא את זה ? – אז בואו נבין, צלקות ממוקמות היכן שנדרשים החתכים בכדי להסיר רקמה. זוכרות ? מעלים פיטמה, מצירים את רוחב השד ומסירים עודפי רקמה. כדי שהפיטמה תנדוד למעלה, זהו החתך הראשון המתחייב, סביב הפיטמה. את השד מצרים על ידי הסרת ההרקמה במרכז השד, כדי לשמר את המתאר העגול בצד ובמרכז. מכאן נובע החתך האנכי אל מתחת לפיטמה, כאשר מצמידים את, מה שקרוי בעגה המקצועית, העמודה הצידית של השד אל העמודה מרכזית שלו. נחבר את עיגול הפיטמה ואת הקו היורד, נקבל צורה של סוכריה על מקל. המרחק שבין הפיטמה לבין הקפל שמתחת לשד צפוי להתקצר, וככל שההקטנה יותר משמעותית, הפער בין המרחק הזה לפני הניתוח לבין זה המתוכנן גדל. כדי למנוע 10 ס״מ צלקת היורדת לכיוון הבטן, מחביאים את חלקה בקפל התת שדי. אז עיגול, קו יורד, וקשת – עוגן! גם את וגם אני מעונינות כמובן להקטין את אורך הצלקות, ואם ניתן, עדיף כמובן להסתפק בצלקת אנכית בלבד. אבל זכרי, הצלקת שמתחת לשד ממש אינה בולטת, מתחבאת בכל חזיה וכל בגד ים.
בכל מקרה – לא להתבייש. ספרי מה רצית, ממה את חוששת, מה ראית במקום אחר ואהבת או אולי לא. כך תוכלי להשיג תוצאה דומה ביותר למה שחלמת עליו.
