הרמת עכוזים

בכל ניתוח עלולים להיות סיבוכים. כל אחד מהתסמינים הבאים בשבוע שלאחר הניתוח מחייב פנייה מיידית: החמרה בכאב, הפרשה דמית מרובה בנקזים או מקו התפרים, שינוי בגוון העור או חום מעל 38.5 מעלות.

• זיהום – זהו ניתוח שבו הסכנה לזיהום היא בינונית, ועיקרה הקרבה להפרשות. לכן, יש להקפיד על היגיינה ורחצה החל מ-48 שעות לאחר הניתוח ועל הטיפול האנטיביוטי שניתן. עם זאת, אם חום הגוף עולה ומופיעה אדמומיות, החמרה בכאב או הפרשה מוגלתית יש ליצור קשר מיידית.
• פעירת תפרים – זהו ניתוח שבו מופעל לחץ על קו התפרים, הן בשל הנפיחות הן משום שמסירים כמות של עור. לכן, יש חשיבות גדולה ללבישת המחטב על-פי ההנחיות, להימנע מפעילות גופנית מוקדמת ולרוקן את הנקז כדי שלא יצטברו נוזלים. . כמו כן הסכנה לפעירת תפרים גבוהה יותר אצל מעשנות, ולכן יש להפסיק לעשן על פי ההנחיות !
• נמק עורי –מעשנות פעילות שלא הקפידו על הנחיית הפסקת העישון מצויות בסיכון גבוה לפתח נמק עורי, למרות שבאחוזים נמוכים בהרבה עשוי לקרות גם בלא מעשנות. הניקוטין בסיגריות גורם לכיווץ כלי הדם הקטנים שבעור ועשוי לגרום לנמק ולפעירה של התפרים. במקרה כזה הפסקה מיידית של העישון, טיפול בפצע ולעתים גם טיפולים בתא לחץ יוכלו לצמצם את הנמק.
• דימום – שטפי דם בעור צפויים ואינם מדאיגים. נפיחות ניכרת והפרשה דמית מקו התפרים או בנקזים נדירה מאוד ודורשת דיווח מיידי.
• סרומה – גופנו מורכבים מ-70% נוזלים, לכן כל חלל פוטנציאלי יתמלא בנוזל. הנקזים שואבים את הנוזלים מבפנים ואילו המחטב לוחץ מבחוץ כדי שהחלל יקרוס ולא יצטברו בו נוזלים. אם בכל זאת נוצר כיס עם נוזל לאחר שהנקז הוסר – ניתן לשאוב את הנוזל דרך העור.
• סיבוכים רפואיים – כאשר לא מנפחים את הריאות או מתניידים עשויות להתפתח בעיות רפואיות, כגון דלקת ריאות או פקקת ורידים. הדרך העיקרית למניעת הסיבוכים היא להקפיד לקחת נוגדי כאב ו לצאת מוקדם ככל הניתן מהמיטה, להתהלך, לקחת נשימות עמוקות ולהשתעל גם אם קצת קשה וכואב. לכן, חשוב מאוד להקפיד ליטול נוגדי כאב – הסכנה מסיבוכים אלה גדולה בהרבה מהסיכון שבנטילת נוגדי כאב.
• ירידה בתחושה – בכל האזורים שהיו מעורבים בניתוח צפויה ירידה בתחושת העור. אין לכך כל השפעה על התפקוד או על יכולת לנוע, וגם לרוב התחושה מתחדשת לאיטה בחודשים שלאחר הניתוח. עם זאת, יתכנו אזורים שבהם התחושה העמומה תישאר קבועה.
• צלקת – החתכים מתוכננים כך שיהיו חבויים בתוך הלבשה תחתונה וצפויים לעבור תהליך הבשלה וטשטוש לאורך החודשים שלאחר הניתוח. לעתים, בתלות בסוג העור או בנטייה פתולוגית להצטלקות, הצלקות עשויות להישאר בולטות. במצבים אלה ניתן להיעזר באמצעים לשיפור צלקות, כגון יריעות סיליקון, לייזר או הזרקה של סטרואידים לתוך הצלקת.