שאיבת שומן

בכל ניתוח עלולים להיות סיבוכים. עם זאת, שאיבת שומן היא ניתוח נפוץ ובטוח. כל אחד מהתסמינים הבאים בשבוע שלאחר הניתוח מחייבים פנייה מיידית: כאבים חריגים בעיקר חד-צדדים ובעיקר לאחר שכבר חל שיפור בהרגשה, נפיחות יוצאת דופן, כאבים עזים, חום מעל 38.5 מעלות, אודם מקומי שמתפשט או דימום רב.

• זיהום – זהו אינו ניתוח הנוטה להזדהם, ולכן גם לא דרושה יותר ממנה אחת של אנטיביוטיקה בתחילת הניתוח. עם זאת, אזור של אדמומיות, רגישות מקומית או חום גבוה עשויים להצביע על התפתחות זיהום.
• דימום – שטפי דם בעור צפויים ואינם מדאיגים. נפיחות חד-צדדית ניכרת והפרשה דמית מקו התפרים נדירות מאוד ודורשות דיווח מיידי.
• צלקת – החתכים היחידים הם נקבים הקטנים שדרכם מוחדרות קאנולות (צינוריות) השאיבה. לעתים, בעור כהה יותר באזורי גוף המועדים לכך או אם נוצר שפשוף סביב פתח השאיבה, עשויה להיווצר צלקת משמעותית יותר. במצבים אלה ניתן לטפל בצלקת על-ידי יריעות סיליקון, לייזר או הזרקת סטרואידים.
• אי סדירות – לעתים אזור מסוים שנשאב שקוע או בולט יותר מסביבתו. ברוב המקרים זה לא נראה ומורגש רק כשמעבירים יד על העור. אם אי-הסדירות ניכרת מבחוץ, ניתן לשפר אותה על-ידי הזרקת שומן חוזרת או שאיבה נוספת של השומן מסביב.
• אסימטריה – בעת השאיבה עוקבים בדריכות, כך שמוזרקת כמות זהה של נוזל בתחילת הניתוח ואותה כמות שומן נשאבת מאזורים סימטריים בגוף. אם בכל זאת נותרה אסימטריה ניתן לתקן אותה.
• עודפי עור – העור באזורים שנשאבו צפוי להתכווץ ולהתהדק על האזורים שנשאבו. הדבר קורה הן בשל הגמישות הטבעית של העור הן בשל ההצטלקות הפנימית שגורמת שאיבת השומן. שינויים קיצוניים במשקל, עור מבוגר יותר, תרופות וכן מחלות מסוימות מקטינים את יכולת העור לעבור את הכיווץ המיוחל. אם נותרו עודפי עור שאינם מתכווצים למרות שחלפה למעלה מחצי שנה מהניתוח, יש לשקול ניתוח אשר ירחיק את עודפי העור.
• במקרים נדירים מאוד נוצרים סיבוכים מסכני חיים, כגון תסחיף שומן, הרעלת חומרי הרדמה מקומית, הפרעות קצב ובצקת ריאות בשל העמסת נוזלים. סיבוכים אלה מצויים במתאם לשאיבות שומן גדולות וענקיות. לכן, לא מומלץ לבצע שאיבה של יותר מחמישה ליטרים, ובמקרה הצורך לפצל לשני ניתוחים או לאשפז להשגחה לימים שלאחר ההליך.